אמא טובעת?
אמא טובעת?
אמא טובה-את!
השיר החדש של אסתר גד שלא יכולתי לשמוע ולעבור סתם כך הלאה…
אני מאוד אוהבת שמעבירים מסרים דרך שירה.
מאמינה שלמוזיקה יש כוח מיוחד להיכנס ישר ללב, לפעמים הרבה יותר מהר מהרצאה שלמה או מאלף מילים.
בדרך כלל אני לא מפרסמת כאן סתם שירים, אבל לאחרונה נחשפתי לשיר החדש של אסתר גד, “אמא טובה”, ומשהו בו נגע בי. לא בגלל שכל מילה מתארת אותי או שזה בדיוק מה שאני מרגישה, אלא בגלל האותנטיות, הפשטות והדרך שבה חוויה אישית הופכת ליצירה מושקעת.
אז החלטתי לשתף אותו גם כאן, באישורה של אסתר, יחד עם כמה מחשבות שעלו לי בעקבותיו.
בואי נשמע את השיריש דברים שרק מוזיקה מצליחה לעשות
אחד הדברים שאני הכי אוהבת בשירים הוא האפשרות להעביר מסר עמוק בצורה שנוגעת ברגש. לפעמים משפט שלא היינו נעצרות לחשוב עליו בשיחה רגילה מקבל מנגינה, ופתאום נשאר איתנו הרבה אחרי שהשיר נגמר.
אחד הדברים שאני הכי אוהבת ליצור בסטודיו שלי הוא שירים שמעבירים מסרים, וקליפים שהופכים את התוכן לחוויה. לקחת רעיון, לפעמים אפילו תוכן לימודי קצת יבש, ולהפוך אותו למשהו חי ששרים, חווים וזוכרים. אני עושה את זה בעיקר לילדים, אבל הכוח הזה ממש לא נעצר בגיל מסוים.
מוזיקה היא לא רק בידור. כשמאחורי השיר עומדים כוונה טובה, מחשבה ותוכן בעל ערך, הוא יכול לעורר מחשבה, לחזק, לפתוח שיחה ואפילו לשנות את הדרך שבה אנחנו מסתכלות על משהו.
וזה בדיוק מה שמעניין אותי ביצירה של אסתר גד. לקחת חוויה מהעולם האישי שלה, לתת לה מילים ומנגינה, ולהפוך אותה למשהו שגם אחרות יכולות למצוא בו נקודת חיבור.
ולא, זה לא אומר שכולן מרגישות אותו דבר. לפעמים מתחברים לסיפור כולו, לפעמים למשפט אחד, ולפעמים פשוט מתרגשים מהכנות ומהיצירה עצמה.
זה נכון גם להרצאה, לכתיבה ולהדרכה: תוכן שמגיע ממקום אמיתי יוצר חיבור שקשה להשיג בדרך אחרת.
וכשמשלבים את האמת הזאת עם השקעה מקצועית בהפקה ובדרך ההגשה, התוצאה יכולה להיות מיוחדת במיוחד.
אסתר גד – אמא טובה | הקליפ ומילות השיר
לפני שאני ממשיכה עם המחשבות שלי, בואי תשמעי בעצמך.
תני למילים, למנגינה ולקליפ לדבר, ואחר כך יהיה מעניין לבדוק אם התחברנו לאותם דברים.
אסתר גד | אמא טובה | לצפייה ישירה בקליפ
לפתיחת מילות השיר המלאות
בית א׳
אִם אִמָּא אִמָּא׳לֶה שְׁנַיִם הַגַּב כּוֹאֵב עֲיֵפוֹת הָעֵינַיִם יָשַׁנְתְּ הֵיטֵב לִפְנֵי שְׁנָתַיִם וְגַם אָז, הֵיטֵב זֶה הָיָה שְׁעָתַיִם אִם אִמָּא אִמָּא׳לֶה שְׁנַיִם הַבַּיִת יוֹשֵׁב לָהּ עַל הַכְּתֵפַיִם עֲבוֹדָה וְחַיִּים, מִשְׁפָּחָה וְגַרְבַּיִם עֲרֵמוֹת שֶׁל כְּבִיסָה עַד הַשָּׁמַיִם
מעבר
הִיא לֹא מִתְלוֹנֶנֶת הִיא רַק עֲיֵפָה הִיא לֹא מִתְעוֹרֶרֶת הִיא תָּמִיד עֵרָה הִיא לֹא מְוַתֶּרֶת אֲבָל מְקַוָּה הִיא לֹא מִתְיָאֶשֶׁת הִיא אִמָּא טוֹבָה הָ הַצִּילוּ קָשֶׁה תַּגִּידוּ לָהּ שֶׁ
פזמון
אִמָּא טוֹבָה אִמָּא טוֹבַעַת אִמָּא טוֹבָה אַת אִמָּא טוֹבָה לֹא מְשַׁנֶּה מָה עָשִׂית אוֹ רָצִית אִם נִסִּית אַל תִּהְיִי עֲצוּבָה
בית ב׳
אִם אִמָּא אִמָּא׳לֶה שְׁנַיִם הַלֵּב הַדּוֹאֵג דּוֹפֵק עַל מָאתַיִם לְקַבֵּל, לְחַנֵּךְ לְהַגְבִּיל, לְאַפְשֵׁר לְהָגֵן, לְלַמֵּד וְלִלְמֹד לְשַׁחְרֵר לְהַשְׁכִּיב, לְהָעִיר לַעֲמֹד לְהַסְבִּיר לְקַלֵּף, לְלַטֵּף אִם צָרִיךְ גַּם לָשִׁיר לְנַקּוֹת, לְחַכּוֹת לְהִתְאַפֵּק לֹא לִבְכּוֹת לְהַלְבִּישׁ, לְהַנְגִישׁ לַהֲרֹג עַכָּבִישׁ לְסַפֵּר סִפּוּרִים לְחַבֵּק, לְטַיֵּל לֶאֱהֹב בְּלִי תְּנָאִים לֹא לְהַפְסִיק לְהִתְפַּלֵּל בִּמְקוֹם הַכַּפַּיִם תִּתְּנוּ לָהּ כּוֹס מַיִם
מעבר
הִיא לֹא מִתְלוֹנֶנֶת הִיא רַק עֲיֵפָה הִיא לֹא מִתְעוֹרֶרֶת הִיא תָּמִיד עֵרָה הִיא לֹא מְוַתֶּרֶת אֲבָל מְקַוָּה הִיא לֹא מִתְיָאֶשֶׁת הִיא אִמָּא טוֹבָה הָ הַצִּילוּ קָשֶׁה תַּגִּידוּ לָהּ שֶׁ
פזמון
אִמָּא טוֹבָה אִמָּא טוֹבַעַת אִמָּא טוֹבָה אַת אִמָּא טוֹבָה לֹא מְשַׁנֶּה מָה עָשִׂית אוֹ רָצִית אִם נִסִּית אַל תִּהְיִי עֲצוּבָה אֲ אֲפִלּוּ אִם טָעִית תָּמִיד הָיִית אִמָּא טוֹבָה
בית ג׳
אִם אִם אַתְּ אִמָּא לִשְׁנַיִם שְׁלוֹשָׁה, אַרְבָּעָה, חֲמִשָּׁה (בֵּינְתַיִם) יָפֶה לְךָ חִיּוּךְ וּמַבָּט קָדִימָה יָפֶה לְךָ הַדֶּרֶךְ, יָפָה, כְּמוֹ אִמָּא.
השיר, הקליפ והמילים משותפים באישורה של אסתר גד.
לא חייבים להזדהות עם כל מילה כדי להתחבר
לא כל מה שמתואר בשיר משקף את החוויה האישית שלי, וזה גם לא חייב להיות כך.
כל אחת חווה את החיים אחרת, עם הכוחות, האתגרים והדרך שלה.
ודווקא כאן נמצא בעיניי היופי של היצירה. אסתר מביאה משהו אישי ואותנטי משלה,
בלי לנסות לספר את הסיפור של כולנו, ובכל זאת מצליחה לגעת בעוד הרבה אחרות.
סיפור אישי שיוצא החוצה
לפעמים זו חוויה אחת או תחושה מסוימת שמקבלת ביטוי דרך המילים והמנגינה. ברגע שהיא יוצאת החוצה, היא יכולה להפוך למשהו שנותן כוח גם לאחרים.
כל אחת מוצאת את החיבור שלה
לפעמים מתחברים לסיפור כולו, לפעמים למשפט אחד, ולפעמים לעצם היכולת לקחת תחושה אמיתית ולהפוך אותה למסר שנכנס ללב.
ואפילו אם השיר הצליח לתת למישהי אחת רגע של חיוך, מחשבה או כוח, זו כבר השפעה שיש לה משמעות.
זה מבחינתי אחד הדברים המיוחדים בתוכן שנוצר מהלב: הוא יכול להגיע הרבה מעבר למקום שממנו התחיל.
לא רק שיר. יצירה מושקעת.
יש משהו מרגש בלראות רעיון שהופך ליצירה שלמה.
משפט שמתחיל במחשבה אישית הופך לטקסט, מקבל לחן, עיבוד והפקה מוזיקלית, ואז גם שפה חזותית משלו.
במקרה הזה, אפשר לראות ברשימת הקרדיטים כמה תחומי מקצוע היו שותפים לתוצאה.
לא מדובר רק בהקלטת שיר, אלא בפרויקט יצירתי של ממש.
וזה משהו שאני מאוד מעריכה:
כשמחליטים להעביר מסר, לא מסתפקים רק ברעיון טוב.
משקיעים גם בדרך שבה הוא יגיע לקהל.
הרי אפשר לקחת רעיון נפלא ולא לתת לו את הבמה הראויה,
ואפשר לקחת חוויה יומיומית ופשוטה ולהפוך אותה ליצירה שנכנסת ללב.
גם בפרטים הקטנים יש משמעות: האופן שבו המילים מתחברות ללחן, הדרך שבה הצילום מספר את הסיפור, הקצב של העריכה והתחושה שהכול נבנה כדי להעביר את אותו רעיון.
בעיניי זו בדיוק החשיבות של הפקה מקצועית. לא רק שיר שנשמע טוב,
אלא חוויה שלמה שמצליחה להעביר את המסר בצורה עמוקה ומיוחדת.
התעוזה ליצור משהו אמיתי
יש עוד משהו שאני מעריכה ביצירה הזאת, מעבר למילים, למנגינה ולהפקה: את התעוזה להוציא סיפור אישי החוצה.
כי רעיונות יש להרבה מאיתנו. גם חוויות, מחשבות וסיפורים. אבל לקחת משהו אישי, להחליט לתת לו ביטוי, לעבוד עליו, להשקיע בו ולהעמיד אותו מול קהל שלם – זה כבר צעד שדורש נכונות ואומץ.
במיוחד כשלא יודעים מראש איך כל אחת תקבל את המסר.
מי תזדהה, מי תצחק, מי תתרגש ומי דווקא תראה את הדברים אחרת.
וזו בדיוק הנקודה היפה בעיניי: לא לנסות ליצור משהו שכולן בהכרח יחשבו וירגישו כמוהו,
אלא להביא יצירה שיש בה אמת, מחשבה ואישיות.
אסתר, בעיניי יש ערך גדול לעצם הבחירה לקחת את החוויה הזאת ולהפוך אותה ליצירה מושקעת כל כך. לא להסתפק ברעיון שנשאר במגירה, אלא לתת לו לצאת לעולם, לפגוש לבבות אחרים ואולי גם להוסיף להם קצת אור וכוח.
וכמי שאוהבת מאוד יצירה והפקה של תוכן, אני יודעת להעריך גם את הדרך שמאחורי התוצאה. את הבחירות הקטנות, העבודה, הדיוק וההשקעה שלא תמיד רואים מבחוץ.
הפרגון הזה שווה שיר בפני עצמו!
מעבר לשיר ולהפקה, התרגשתי לראות גם זמרות אחרות שמפרגנות לאסתר גד ומסייעות להפיץ את היצירה שלה.
תחשבי על זה רגע: לכל אחת מהן יש את המוזיקה שלה, את ההשקעה שלה, את הקהל שלה ואת הדרך שהיא בונה.
ובכל זאת, הן בוחרות לפנות מקום גם ליצירה של מישהי אחרת.
כמה יפה לראות את זה!
במקום לחשוב שכל הצלחה של אחרת באה על חשבון ההצלחה שלי, אפשר לשמוח בטוב שלה, להרים, לשתף ולתת במה.
בעיניי, זו ממש המחשה לאהבת ישראל ולפרגון אמיתי.
השפע של הקב”ה לא מוגבל, והאור של אחת לא צריך לכבות את האור של השנייה.
וזה שיעור גדול לא רק בעולם המוזיקה, אלא גם בעסקים ובכל תחום יצירתי.
כשאנחנו מפרגנות לעשייה טובה, אנחנו לא רק עוזרות ליוצרת,
אלא גם מסייעות לתוכן איכותי להגיע למי שיכול להיתרם ממנו.
“במקום הכפיים תתנו לה כוס מים”
כמה חוכמה יש במשפט פשוט כזה. לפעמים לא צריך עוד מחמאה או נאום מרגש, אלא לשים לב לצורך אמיתי ולעזור בפועל.
ארבע נקודות יפות שהשיר יכול לעורר
לא בהכרח מסקנות שהשיר בא ללמד, אלא כמה מחשבות שהוא יכול לעורר אצל כל אחת בדרך שלה.
לראות גם את הדרך
לא כל יום מסתיים בדיוק כפי שתכננו. אבל הניסיון, המאמץ, הסבלנות והלמידה הם חלק מהדרך. במקום להתייאש מטעות, אפשר לשאול מה למדתי ממנה ומה אוכל לעשות אחרת.
לעזור באמת
מחמאה טובה מחממת את הלב, אבל לפעמים דווקא עזרה מעשית בדבר קטן עושה את ההבדל. כדאי לשים לב מה האדם שמולנו באמת צריך.
לשים לב לדברים הקטנים
חיוך, שיחה, התקדמות קטנה או רגע של חיבור. לא תמיד אלו הדברים שנכנסים לרשימת המטלות, אבל לפעמים דווקא הם הופכים לזיכרונות המשמעותיים ביותר.
לתת מקום לסיפור של אחרת
אפשר להקשיב לחוויה של מישהי אחרת גם כשהיא שונה משלנו. לא חייבים להזדהות עם כל פרט כדי להבין, להעריך, לפרגן ואולי ללמוד משהו חדש.
מוזיקה היא הרבה יותר מבידור
אני מאמינה מאוד בכוחה של מוזיקה, ובמיוחד ביכולת להעביר מסרים באמצעות שירה. כשאנחנו שומעות שיר שוב ושוב, המילים והמנגינה שלו יכולות להמשיך להתנגן בתוכנו גם הרבה אחרי שהמוזיקה נגמרת.
לכן חשוב לי לא רק שהשיר יהיה יפה או קליט, אלא גם שהמנגינה תהיה טהורה ושהמסר יהיה כזה שאני רוצה שייכנס ללב.
כדאי לשאול: מה השיר מעורר בי? לאן הוא מכוון אותי? עם איזו מחשבה אני נשארת?
כשמוזיקה מגיעה ממקום טוב, מתוך רצון לתת משהו אמיתי, ויש בה מסר בעל ערך, היא יכולה להפוך לעוד כלי של אור והשפעה.
ומה את לקחת מהשיר?
אני יודעת שכל אחת יכולה לשמוע בדיוק את אותו השיר ולהתחבר למשהו אחר לחלוטין. לפעמים זה משפט אחד, לפעמים המנגינה ולפעמים דווקא מחשבה שהשיר מעלה.
מסקרן אותי לשמוע אותך!
והכי מסקרן אותי: מה את חושבת על עצם הרעיון לקחת חוויה אישית ולהפוך אותה ליצירה שיכולה לתת כוח לאחרות?
אשמח לקרוא את המחשבות שלך בתגובות כאן מתחת למאמר.
לא חייבות להסכים על הכול, ודווקא נקודות מבט שונות יכולות להעשיר את השיח.
כפיים לכל האמהות האלופות שפה!
כי כל אמא היא האמא הכי טובה לילדים שה’ נותן לה!
